הרכב מלא (20 איש) התייצב לטיול החודשי. כמנהגנו בחודשי הקיץ, הטיולים קצרים יותר והם נערכים בשעות אחר הצהרים ולפעמים גם בלילה. התחלנו לצעוד קצת אחרי 16:00 מעוספיה (נקודה שכבר מוכרת לנו - הירידה לנחל חיק). אחרי רבע שעה של הליכה נכנסנו לתוך חורש מקסים והתחלנו את דרכנו מטה לכיוון קיבוץ יגור. הפסקה ראשונה במצפור לזכרם של לוחמי מלחמת ההתשה שם זכו הבנות למניפות צבעוניות כדי שיוכלו לצנן עצמן בחום.

ירדנו בערוץ נחל נחש, ששמו שונה לנחל המעפילים, בעקבות החלטה של ועדת השמות הממשלתית, כי בערוצים אלה ירדו המעפילים ששוחררו ערב קום המדינה על ידי הפלמ"ח ממחנה העצורים בעתלית.
דרך יפיפיה עם כל היופי של הכרמל: צמחיה צפופה של אורנים, עצי קטלב ועלי דפנה, צוקי סלעי דולומיט ו"חלונות" בין העצים מהם נשקף נוף הקריות והגליל התחתון.
הפסקה נוספת ב"קרחת סלעית" קטנה ובה בור קטן - זוהי הוטת ג'ין. הוטה הוא השם הערבי לבולען, שהוא פיר או בור, שנוצר בתהליכי המסה טבעיים (קארסט). ג'ין - זה שד. ישנן הוטות נוספות בארץ. המפורסמות הן ההוטות בהר מירון, שאגדות רבות מסופרות עליהן. פיתחה העליון של הוטת ג'ין (בולען השד), מאפשר בקושי מעבר לאדם והמשכה צר אף הוא, אינו מאפשר לגלות את כל עומקה ולכן גם לא ננסה! הג'ין הוא השד ש"הוצמד" להוטה, אולי מפני שנדמה היה למישהו שאד עולה לעתים מהפתח, ואלה הן נשיפותיו של הג'ין... או "ג'ין מי שיורד למטה".
זו היתה הפסקה תרבותית. תחילה חיפשנו מטמון שנמצא ע"י גלעד וזיכה אותו בפרס.לאחר מכן, שמענו מור"ק מדודי אודות השבת השחורה, בה נערכו חיפושים ומעצרים ע"י הבריטים ב- 29 יוני 1946 בקיבוצים רבים. את ההצלחה הגדולה ביותר נחלו הבריטים בקיבוץ יגור.
המשכנו לרדת בשביל במתינות במדרון התלול חולפים על פני קטלבים שהגזע שלהם מבורג עד לקיבוץ יגור שם קיבלנו את השבת בארוחה המסורתית.
תודה לשי על הצילומים.
להתראות בטיול הבא.