יום שבת, 11 בספטמבר 2010

שבת אחר הצהרים לאורך הירקון

טיול מספר 9 באווירת סוף הקיץ. ראש השנה מאחורינו. החום כבר פחות מעיק. בשמים עננים של סתו. רוח קרירה בלילה מול הים.
חבורה בהרכב מלא ואורחים התייצבו לטיול כשבראש מוביל כרגיל צ'יף החמוד (כיאה לשמו). אחרי שלוש שנים שצ'יף חלק מהצועדים הוא זכה סוף סוף לחולצה משלו.
חזרנו היום לשביל ישראל מקרית עתידים לאורך הירקון ועד חוף תל ברוך. מרבית השביל חופף לשביל הולכי הרגל והאופניים. הלכנו כשמשמאלנו הירקון - ברווזים, שבע טחנות, גשר המכביה וגם גינת ורדים קטנה לזכרה של רוז פיזם. מימין התחלפו התמונות - מדשאות הפיקניקים וענני עשן המנגלים, יער בראשית, הממדיון, הצפארי ורעש התוכים קיר הטיפוס, מזרקות והאגם עם סירות הפדלים.
ליד האגם עשינו הפסקה לחידון מור"ק ראש השנה ואכילת תפוח בדבש. יש לציין לשבח את הבקיאות של החבורה במנהגי החג.
סיימנו בחוף תל-ברוך בבירה קרה, קפה קר ורוח צוננת.
"רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
........
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף."

שנה טובה וגמר חתימה טובה. בטיול הבא יורדים דרומה לסוף שבוע.

יום שבת, 4 בספטמבר 2010

לאורך הירקון

הטיול הבא יהיה טיול ערבית בשבת של אחרי ראש השנה להורדת ארוחות החג ולתשליך (באיחור של יום). המסלול יהיה בשביל ישראל לאורך הירקון בת-אביב מקרית עתידים ועד חוף הצוק.

גם הפעם בחירת השיר קשה. השירים שהיו על סתו היו עצובים, לא מתאימים או קשים לשירה. לבסוף, מתוך שפע השירים שקשורים לתל-אביב בחרתי את עיר לבנה, שירה המקסים של נעמי שמר על תל-אביב. אפילו פירסמתי את ביצועה שלומית אהרון. ואז במקרה (אולי אין כזה) דודי שמע את סופו של קיץ של ריקה זראי. והבחירה נפלה...


סופו של קיץ
מילים: יוסי בכר, לחן: נחצ'ה היימן

רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
וטעם מלח משכר את כל החוף
ודוגיות שוב נקשרות, אל קצות המזחים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.


זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

והאפנה אט משתנה, ממש כדרך העונה
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

שתהיה לכולנו שנה טובה, עם עוד הרבה טיולים ושירים.

שלומית.


טיול לילה בדרך בורמה

את טיול חודש אוגוסט ערכנו בהרי ירושלים. פתחנו בהדלקת נרות (שכבו מהרוח הצוננת) ובארוחת שבת ליד שורש. כשהחל להחשיך ירדנו בדרך בורמה (מכיוון בית מאיר למסילת ציון) לאור פנסים. הירח זרח מאוחר וכיבד אותנו בסיום הטיול בקפה ובשירת שיר הטיול. היה כיף כתמיד.
תודה לנעם על צילומי הלילה.