יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

לפני שנה עבר אלי המקל

והחלטתי לעשות משהו קצת אחר

לא רק סתם צעידה בשבילים

אלא שיהיו מלווים גם בשירים.


למרות שכתיבה הוא לא הצד החזק שלי

החלטתי גם לתעד בבלוג אישי

כי זה מה שמתאים לטכנולוגית שכמותי.


היום מסתיימת לה שנת היובל

עם תריסר טיולים בארץ-ישראל

הגענו לסוף השנה הנפלאה

וזה הזמן להגיד תודה.


לכל הצועדים והצועדות

שטיפסו על הרים וירדו במורדות

צעדו בשבילי השירים

ושרו שירים בשבילים:

עין גדי, עין כרם, בארי, כנרת וירקון

נגב, כרמל, גליל, גולן ומכתש רמון

דרך בורמה וקיסריה שלחוף הים התיכון.


לדואגים בסוף מסלול לקפה ולבירה קרה

למכיני הארוחות ולזו שעל הקדרה,

למשעשעים והמבדרים,

ולצלמים שהנציחו את הרגעים היפים.


תודה ענקית במיוחד

לדודי, שכמותו יש רק אחד

לשבילים מקסימים אותנו לקח

ומור"ק לתת אף פעם לא שכח.


את פרק השביל אסיים

ואת מיכל ועינת אברך

את המקל לכן אני מעבירה

ושיהיה הרבה בהצלחה!


השיר האחרון של חגיגת יום ההולדת,
שיר סיום לשנה הנפלאה,
שמוקדש לטיולים בשנה הבאה.


יום שבת, 6 בנובמבר 2010

קבלת השבת בקיסריה

אחר צהרים קסום של נובמבר עם מזג אויר של ספטמבר...

מסלול יפיפה לאורך הים מהאיצטדיון בקיסריה עד לשפך נחל תנינים ובחזרה

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

הליכה לקיסריה

טיול חודש נובמבר יהיה שוב בשביל ישראל מתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה לאורך חוף הים בקיסריה עד שפך נחל תנינים. טיול אחר הצהרים וסיום בשקיעה.
מה יותר מתאים משירה של חנה סנש הליכה לקיסריה שנכתב ב- 1942. השיר נכתב בקיבוץ שדות ים, שמדרום לקיסריה העתיקה, שם התגוררה באותה תקופה חנה סנש, זמן קצר לפני יציאתה לשליחות שממנה לא שבה. השיר מזוהה עם יום השואה והגבורה. אני לא יכולה להתעלם מהקשר החזק שלי למאורעות השואה כבת לניצולי שואה. למרות זאת החלטתי לבחור בשיר שמשדר יותר אופטימיות.




נחל התנינים (מתוך: שירונט)
מילים: אהוד מנור, לחן: נחצ'ה היימן

שוב אני כאן לידך
ושוב הולם ליבי איתך,
אך איפה הם כולם,
אותם ילדי השמש?
הסירות כולן טבעו
וחברי כולם נסעו,
גשרון העץ שהתמוטט
עוד מטייל בין שתי גדותיך.

התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים,
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף?
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח,
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף?

צליל מוכר קולטות אוזני,
אני עוצם את שתי עיני,
לאן הם נעלמו, פעמוני הכסף?
כשהיתה כאן מדורה,
עלה עשן, עלתה שירה,
ובאחת אחר חצות,
זוכר, גילינו את החושך.

התזכור את השמיים...

הכרמל ניצב איתן,
ירוק צבעו של התלתן,
מימיך לעולם זורמים (זורמים) בנחת.
גם היום כמו אתמול
ימינה כביש ועץ משמאל,
ורק עיניים אחרות
אני רואה בתוך המים.

התזכור את השמיים
...


סוף שבוע במדבר

כמעט שבועיים עברו ועוד לא הספקתי להעלות על הכתב את החוויות מסוף השבוע המדהים בדרום והנה כבר מחר טיול חודש נובמבר .
ביום שישי אחרי הליכה בנחל חוורים ובהמשך בעין עובדת וטיפוס תלול עד לחניון עין עבדת עליון, הגענו לחאן זית במדבר. בריכה, בירות, מתאבנים על האש, קבלת שבת, פויקה, פונדו שוקולד,

ירח מלא, צינת מדבר ולינה משותפת באוהל טיפו...
אחרי השכמה מוקדמת בשבת, כשרמי וצוותו מכינים לנו את הסנדביצים המושקעים, יצאנו לחפש את החלמוניות. משם המשכנו למכתש רמון להליכה בשביל ישראל - רכס סהרונים ופרסת נקרות









טיול אתגרי. נוף מהמם. המאמץ היה שווה.
תודה לג. את ג. על התמונות. עוד תמונות: גלעד- יום שישי, יום שבת; גילי -בפייסבוק

אנחנו כבר בתחילת נובמבר. נשאר טיול נובמבר וחגיגת יום ההולדת בדצמבר ואוטוטו שנת היובל מסתיימת לה.

יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

חולות מדבר הביאו חום אל דרך

אמצע אוקטובר. החגים עברו חלפו זה מכבר. ביום חם ובערב כבר יותר נעים. ימים של שרב וימים של צינת בוקר. שנת החמישים אוטוטו לפני סיום.
מחר יורדים דרומה לטיול של יומיים.
יום שישי - נחל חוורים ועין עובדת
יום שבת - קטע בשביל ישראל רכס סהרונים ופרסת נקרות .
הטיול הלילי יהיה באורחאן זית המדבר עם פויקה ומצב רוח.

בחרתי בשיר טיול לילי שאת מילותיו כתב עמוס אטינגר והלחין מאיר נוי.
שיר ישן נושן בעל ביצועים רבים. זו לא פעם ראשונה שאני בוחרת שיר בביצוע הפרברים. כל פעם מחדש אני נרגשת לשמוע את השירה וניגון הגיטרות.





חולות מדבר הביאו חום אל דרך,
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם
מלחשים היו הם שיר של אהבה.

ציפור לילית שורקה לשמי הליל
ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.

פנס השביל כבה דומם ברוח,
אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה השביל פסעו עלמה ועלם,
מלחשים היו הם שיר של אהבה.

הקיץ היום אל שיברונו של ליל
תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם
שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

שבת אחר הצהרים לאורך הירקון

טיול מספר 9 באווירת סוף הקיץ. ראש השנה מאחורינו. החום כבר פחות מעיק. בשמים עננים של סתו. רוח קרירה בלילה מול הים.
חבורה בהרכב מלא ואורחים התייצבו לטיול כשבראש מוביל כרגיל צ'יף החמוד (כיאה לשמו). אחרי שלוש שנים שצ'יף חלק מהצועדים הוא זכה סוף סוף לחולצה משלו.
חזרנו היום לשביל ישראל מקרית עתידים לאורך הירקון ועד חוף תל ברוך. מרבית השביל חופף לשביל הולכי הרגל והאופניים. הלכנו כשמשמאלנו הירקון - ברווזים, שבע טחנות, גשר המכביה וגם גינת ורדים קטנה לזכרה של רוז פיזם. מימין התחלפו התמונות - מדשאות הפיקניקים וענני עשן המנגלים, יער בראשית, הממדיון, הצפארי ורעש התוכים קיר הטיפוס, מזרקות והאגם עם סירות הפדלים.
ליד האגם עשינו הפסקה לחידון מור"ק ראש השנה ואכילת תפוח בדבש. יש לציין לשבח את הבקיאות של החבורה במנהגי החג.
סיימנו בחוף תל-ברוך בבירה קרה, קפה קר ורוח צוננת.
"רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
........
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף."

שנה טובה וגמר חתימה טובה. בטיול הבא יורדים דרומה לסוף שבוע.

יום שבת, 4 בספטמבר 2010

לאורך הירקון

הטיול הבא יהיה טיול ערבית בשבת של אחרי ראש השנה להורדת ארוחות החג ולתשליך (באיחור של יום). המסלול יהיה בשביל ישראל לאורך הירקון בת-אביב מקרית עתידים ועד חוף הצוק.

גם הפעם בחירת השיר קשה. השירים שהיו על סתו היו עצובים, לא מתאימים או קשים לשירה. לבסוף, מתוך שפע השירים שקשורים לתל-אביב בחרתי את עיר לבנה, שירה המקסים של נעמי שמר על תל-אביב. אפילו פירסמתי את ביצועה שלומית אהרון. ואז במקרה (אולי אין כזה) דודי שמע את סופו של קיץ של ריקה זראי. והבחירה נפלה...


סופו של קיץ
מילים: יוסי בכר, לחן: נחצ'ה היימן

רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
וטעם מלח משכר את כל החוף
ודוגיות שוב נקשרות, אל קצות המזחים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.


זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

והאפנה אט משתנה, ממש כדרך העונה
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

שתהיה לכולנו שנה טובה, עם עוד הרבה טיולים ושירים.

שלומית.