טיול חודש נובמבר יהיה שוב בשביל ישראל מתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה לאורך חוף הים בקיסריה עד שפך נחל תנינים. טיול אחר הצהרים וסיום בשקיעה.
מה יותר מתאים משירה של חנה סנש הליכה לקיסריה שנכתב ב- 1942. השיר נכתב בקיבוץ שדות ים, שמדרום לקיסריה העתיקה, שם התגוררה באותה תקופה חנה סנש, זמן קצר לפני יציאתה לשליחות שממנה לא שבה. השיר מזוהה עם יום השואה והגבורה. אני לא יכולה להתעלם מהקשר החזק שלי למאורעות השואה כבת לניצולי שואה. למרות זאת החלטתי לבחור בשיר שמשדר יותר אופטימיות.
נחל התנינים (מתוך: שירונט)
מילים: אהוד מנור, לחן: נחצ'ה היימן
שוב אני כאן לידך
ושוב הולם ליבי איתך,
אך איפה הם כולם,
אותם ילדי השמש?
הסירות כולן טבעו
וחברי כולם נסעו,
גשרון העץ שהתמוטט
עוד מטייל בין שתי גדותיך.
התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים,
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף?
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח,
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף?
צליל מוכר קולטות אוזני,
אני עוצם את שתי עיני,
לאן הם נעלמו, פעמוני הכסף?
כשהיתה כאן מדורה,
עלה עשן, עלתה שירה,
ובאחת אחר חצות,
זוכר, גילינו את החושך.
התזכור את השמיים...
הכרמל ניצב איתן,
ירוק צבעו של התלתן,
מימיך לעולם זורמים (זורמים) בנחת.
גם היום כמו אתמול
ימינה כביש ועץ משמאל,
ורק עיניים אחרות
אני רואה בתוך המים.
התזכור את השמיים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה